מרתון ירושלים

לפעמים החלק הקשה ביותר בפרויקט ענק הוא לא הדדליין, אלא היקף הדברים שצריכים לזוז בבת אחת. נקראתי לעצב את מרתון ירושלים האחרון, אירוע עם מסורת וסדר גודל של שני עשורים מאחוריו. לוח הזמנים היה בלתי אפשרי: שבוע וחצי, מאפס. והתנאים היו רחוקים מרגילים, זה היה בזמן מבצע ״עם כלביא״, עם אזעקות ונפילות בלב תל אביב.

תחת לחץ ואי-ודאות כאלה, לוחות זמנים קונבנציונליים פשוט לא נכנסו לחלון הזמן. כשהמדינה תחת אש והצוותים מפוזרים, נשאתי את ההפקה הקריאייטיבית מקצה לקצה, ועדיין הייתי צריך לספק משהו יוצא דופן. זה חייב חשיבה מחדש על תהליך העבודה מהיסוד.

אז במקום לגייס גדוד מעצבים, גייסתי את ה-AI כשותף מלא בתהליך העבודה. שזרתי אותו בכל שלב, מהקונספט ובניית רפרנסים מהירה, ועד סוכנים מותאמים אישית שבניתי כדי לכתוב קוד שמפעיל אוטומציה ישירות בתוכנות Adobe.

הסוכנים האלה הפכו לצוות ההפקה שלי. הם חתכו, סגרו ועטפו מאות קבצים מורכבים לפרינט ולדיגיטל באופן אוטומטי, בזמן אפס, מהפיגומים ומבני הבמה הענקיים בשטח, ועד מספרי החזה של הרצים.

התוצאה הוכיחה את הנקודה: קריאייטיב אנושי בלי פשרות, יחד עם הטכנולוגיה והאוטומציה הנכונות, יכול לעשות את העבודה של מחלקות שלמות, ולספק בקצב שאף תהליך עבודה קונבנציונלי לא יכול להשתוות אליו.

וידאו מהאירוע ועריכת התיעודים: Spark Digital.